בני הזוג באו אליי עם בקשה שנשמעת סותרת את עצמה. הם רצו מקום להירגע ולנוח בו, אבל הדירה בתל אביב משמשת גם כמשרד. בית ומשרד באותם 86 מטרים. אני אוהבת בקשות כאלה, כי הן מכריחות לחשוב מחדש על מה זה בכלל חלל.
לתכנן סביב מה שאי אפשר להזיז
הדירה נמצאת בבניין ישן במרכז העיר, והיא לא גדולה. אבל האתגר האמיתי לא היה הגודל, אלא העמודים והקורות התומכות. אלה דברים שאי אפשר להזיז, ואפשר להתייחס אליהם בשתי דרכים. אפשר להילחם בהם, ואפשר לתת להם להכתיב את החלוקה.
בחרתי בשנייה. חילקתי את החלל הפנימי בדיוק לפי האילוצים, וניצלתי כל סנטימטר. התוצאה היא סלון גדול, מרווח, מואר ומפנק, שמשרת גם פגישות עבודה יומיומיות. אין נכון ולא נכון בתכנון כזה, יש בחירה מתוך מחשבה. וזה בדיוק מה שאני מכנה קוהרנטיות חללית: החלל לא נלחם בעצמו.
אווירת לופט אורבני
האווירה בחלל היא של לופט אורבני מודרני. פלטת הגוונים מונוכרומטית, עם נגיעות עדינות של צבע. כבר בכניסה תכננתי ארון שיוצר תחושת מרחב ומספק אחסון לחפצים אישיים, כדי שההתארגנות לפני יציאה מהבית תהיה פשוטה. פתרונות כאלה נראים קטנים, אבל בדירה של 86 מטר הם מה שעושה את ההבדל בין נעים לעמוס.
הספרייה היא לב הסלון. תכננתי אותה בהזמנה מיוחדת, והיא נפרשת על קיר שלם. בני הבית אוהבים לקרוא, ואוסף הספרים והחפצים שלהם מצא בה את מקומו. חלק ממנה פתוח וחלק מוסתר מאחורי דלתות בגדלים ובגוונים שונים, שמשתלבות בהרמוניה עם האלמנטים האדריכליים שנשארו מהתכנון המקורי של הדירה.
החלון שהפך לאלמנט מרכזי
החלון הגדול שמחבר את כל החללים הציבוריים הפך לאלמנט העיצובי המרכזי. הוא נמשך מהסלון דרך פינת האוכל ועד המטבח. בחרתי בפרופילים בלגיים שחורים שממסגרים את הנוף, וכך הוא הפך לנקודת מוקד לכל החלל המרכזי.
פתיחות ואור הם דבר שאני מחפשת בכל פרויקט, ובדירה קטנה הם קריטיים. הם לא מוסיפים מטרים, אבל הם משנים לגמרי את התחושה. גם בחדרי השינה הגדלתי את החלונות, כדי למקסם את כניסת האור הטבעי.
מטבח שחור, מדויק לשימוש
המטבח קטן יחסית, ובחרתי עבורו גוונים כהים ועיצוב מינימליסטי. זו לא הייתה בחירה אסתטית בלבד. המטבח משמש בעיקר להכנת ארוחות קלות ולא לבישול נרחב, ולכן התכנון נגזר מהשימוש האמיתי ולא מהשימוש התיאורטי.
נתתי לו עומק ואופי דרך מסגרות עץ בגימור מושחר ופלטה מונוכרומטית. המקרר משמש כמוטיב עיצובי מרכזי, והקיר שמוביל לפינת האוכל צבוע בשחור ומיועד לכתיבה בגיר. בחלק העליון שילבתי תעלות אוורור שחורות ועגולות, שמוסיפות מראה תעשייתי.
פינת האוכל מרווחת ומוארת, סמוכה לחלון ונהנית מהנוף העירוני. הגוונים ממשיכים את קו המטבח, בשחור ובחום. השולחן גדול, ומשמש לא רק לארוחות משפחתיות אלא גם לאירוח ולעבודה. הכיסאות מגוונים בעיצובם אבל מתכתבים זה עם זה, וכך נוצרים עניין ועושר בלי בלגן.
האזור הפרטי
באזור הפרטי תכננתי סוויטת הורים עם חדר רחצה צמוד, חדר שינה נוסף וחדר רחצה נפרד. חדרי השינה עוצבו במינימליזם שעונה על כל הצרכים, והרצפות מחופות בפרקט עץ חמים.
בסוויטת ההורים שילבתי יחידת נגרות בהזמנה מיוחדת בתוך ארון קיר, מותאמת לצרכי החלל בלי לוותר על מקומות אחסון. חדר הרחצה של הסוויטה מרוצף באריחים משני סוגי שיש בפריסת פישבון, בשחור ולבן, והקירות בגימור בטון אפור. גם בחדר הרחצה הנוסף עבדתי עם גימורי בטון, למראה אורבני ונקי.
במסדרון שמוביל לחדר הרחצה שילבתי ארון שירות ממסגרות עץ ורשת מתכת מחוררת, שמסתיר בתוכו את מכונת הכביסה והמייבש. בדירה קטנה, כל פונקציה שמצליחים להסתיר היא ניצחון.
תאורה שיודעת להחליף מצב
התאורה בבית היא שילוב של פסי תאורה תעשייתיים וספוטים, וזה לא מקרי. כשבית משמש גם כמשרד, הוא צריך לדעת להחליף מצב. תאורה חזקה וממוקדת בשעות העבודה, ותאורה רכה ועוטפת בזמן משפחה.
אני מאמינה שלתאורה יש השפעה ישירה על מצב הרוח, והיא חלק מהתכנון ולא תוספת בסוף. בדירה הזו היא זו שמאפשרת לאותו חלל בדיוק להרגיש כמו משרד בבוקר וכמו בית בערב. זה בשבילי שקט בעיניים, גם כשהחלל עובד קשה.
מה שהלופט הזה מוכיח
אנשים מניחים שדירה קטנה מגבילה. אני חושבת שהיא פשוט דורשת תכנון מדויק יותר. סוף מעשה במחשבה תחילה. כשמתכננים נכון, 86 מטר בבניין ישן יכולים להכיל בית מלא, משרד פעיל, ספרייה שלמה ותחושת מרחב אמיתית.
את הגישה הזו אני מביאה גם לעיצוב דירות יוקרה וגם לתכנון משרדים, ובפרויקט הזה השניים נפגשו. אם אתם מחפשים מעצבת פנים בתל אביב, שווה להתחיל בשיחה על איך אתם באמת חיים בחלל.
