בני הזוג, שניהם אנשי הייטק, רכשו מגרש בהוד השרון. המגרש קטן יחסית, 244 מטר, והוא צר וארוך. ואל תוך הנתונים האלה הם הביאו חלום אחד ברור: בריכה ביתית. זה בדיוק סוג האתגר שאני אוהבת, כי הוא מכריח לחשוב.
הבריכה הכתיבה את התכנון
רוב ההשקעה התכנונית בפרויקט הזה נעשתה סביב הבריכה. במגרש קטן, צר וארוך, המטרה שלי הייתה למקסם את השטח ולמתוח את הגבולות עד המקסימום. זה לא קרה במקרה ולא בשטח. התהליך כולו נמשך שנתיים וחצי, החל משלב ההיתרים, דרך התכנון וכמובן הבנייה.
אני חוזרת ואומרת: סוף מעשה במחשבה תחילה. כשמגרש מציב מגבלה, אין נכון ולא נכון, יש בחירה מתוך מחשבה. אפשר להילחם בצורה של המגרש ולהפסיד, ואפשר לתת לה להוביל. בחרתי בשנייה. את הגישה הזו אני מביאה לכל בית פרטי שאני מתכננת, וגם לאדריכלות וילות בקנה מידה גדול יותר.
שתי קוביות, שני חומרים
מבחינה אדריכלית עבדתי עם שני חומרים דומיננטיים. החלק התחתון של הבית נראה כמו קובייה בבטון חשוף, והחלק העליון כמו קובייה לבנה. זו אמירה ברורה, אבל היא לא צועקת. היא פשוט מדויקת.
כשנכנסים לבית פוגשים קירות בטון חשוף שמתכתבים עם החוץ. את החלל הציבורי חיפיתי בפרקט עץ מלא, שמוסיף נופך של חומריות ומאזן את החומרים הקרים שהבטון מוביל. הגוונים השולטים הם אפור, עץ ושחור. חומרים נצחיים, כאלה שלא הולכים אחרי טרנד ורק מתייפים עם השנים.
חלל אחד, שתי אנרגיות
את החלל הציבורי חילקתי לשניים, לפי אורח החיים ולא לפי החדרים. מצד אחד החלל השקט יותר, שכולל פינת קריאה ופינת אוכל. מהצד השני החלל הרועש יותר, עם הסלון. משני החללים יש יציאה לחצר ולגינה.
מה שמפריד ביניהם הוא גרם מדרגות ברזל עם מעקה דומיננטי מאוד בעיצוב תעשייתי. הוא מפריד בלי לחסום, והוא גם הפסל של הבית - אלמנט שהעין נחה עליו. זו בשבילי קוהרנטיות חללית: לא רק שהחומרים מדברים אותה שפה, אלא שכל חלק בבית יודע איזה תפקיד הוא ממלא.
הדיאלוג בין פנים לחוץ
בגלל הקרבה של הסלון והמטבח לבריכה ולגינה, נוצר טשטוש בין הפנים לחוץ. וזה בדיוק מה שרציתי. החלל מתכתב בצורה הרמונית ומדויקת עם החוץ, כך שמכל מקום בבית מתקיים דו-שיח בין הפנים לחוץ.
במגרש קטן, זה הדבר שעושה את ההבדל. פתיחות ואור לא מוסיפים מטרים, אבל הם משנים לגמרי את התחושה. בית של 244 מטר מגרש יכול להרגיש מרווח, אם הגבולות בין החללים ובין הבית לגינה מטושטשים נכון.
מה שהבית הזה מלמד
אנשים מניחים שמגרש קטן מגביל את מה שאפשר לעשות. אני חושבת להפך. מגרש מאתגר מכריח אותי לתכנן בדיוק גבוה יותר, ולוודא שכל סנטימטר עובד. הבית הזה הוא הוכחה לכך שגם על מגרש צר וארוך אפשר לקבל בית שיש בו בריכה, שקט בעיניים, ותחושת מרחב אמיתית. את זה אני מביאה ללקוחות שלי כאן בשרון ובמרכז, בכל גודל מגרש.