זו לא כתבה על עיצוב. מרכז הנדל"ן פנה אליי בזמן המלחמה, כשהרבה אנשים גילו פתאום שאין להם מרחב מוגן בבית, ורצו לדעת מה בכלל אפשר לעשות. עניתי כאדריכלית, מהמקום המקצועי והמעשי. אני חושבת שהידע הזה צריך להיות נגיש, ולכן אני מרחיבה עליו גם כאן.
אין דבר כזה שאי אפשר
השאלה שחוזרת הכי הרבה היא אם יש בתים שפשוט אי אפשר להתקין בהם ממ"ד. התשובה שלי היא שהכל עניין של סדר עדיפויות. אין "אי אפשר", יש זמן ויש עלויות.
אבל צריך להיות כנים לגבי ההבדל. יש בית שכיסחנו בו את הכל ויצקנו ממ"ד, וזה פתרון מצוין. אבל כשאתה גר בבית ורוצה פתרון עכשיו, זה לא משהו שאפשר לעשות. לכן חשוב להתאים את הפתרון למצב האמיתי שלך, ולא לפתרון האידיאלי בתיאוריה.
הפתרונות שקיימים
אלה האפשרויות המרכזיות, כל אחת עם היתרונות והמחירים שלה:
- מיגונית בחצר - בדירות שלא עברו תמ"א, אפשר להביא מיגונית גדולה או שתיים-שלוש קטנות שיישבו בחצר הבניין, לפי כמות האנשים. הבעיה היא שזה ללא קיר הדף, ולכן זה לא באמת תקני. אבל זה מענה סביר למי שאין לו מיגון בכלל, וזה עדיף על חדר מדרגות.
- ציפוי החדר בלוחות פלדה - בבניין ישן, יש פתרון מאושר של פיקוד העורף: ציפוי בלוחות פלדה באמצעות חיבורים יבשים וריתוכים, שמקבל תקן מאושר כממ"ד. זה פתרון מיידי למרחב מוגן בתוך הדירה, אבל הוא כרוך בעלות גבוהה יותר, בבלגן ובהתעסקות בתוך הבית.
- יציקת ממ"ד מחוץ לבית - אפשר לצקת ממ"ד בחוץ ולפתוח פתח מהבית אליו. זו הזדמנות להוסיף עוד חדר, בלי להתעסק עם היתרים, ולקבל מרחב מוגן בפני עצמו.
- תוספת ממ"ד לבית פרטי - יצאה תקנה שמקלה על תוספת ממ"ד, כל עוד לא חורגים מגבולות הבניין. הפרוצדורה פשוטה: מציגים תכנון לפיקוד העורף, מקבלים אישור מהיר, ומגישים לעירייה לידיעה בלבד ולא לאישור.
העלויות שצוינו בכתבה נכונות למועד פרסומה באוקטובר 2023, וכדאי לבדוק אותן מחדש מול גורם מקצועי.
אין הכי טוב
שואלים אותי מה האופציה הטובה ביותר, ואני עונה שאין הכי טוב. זה נשמע כמו התחמקות, אבל זו האמת. אין נכון ולא נכון, יש התאמה.
המיגונית היא הפתרון הכי פחות מומלץ מבחינת התגוננות, אבל גם הכי פשוט וקל, והיא לא מקטינה את שטח הבית. לעטוף חדר בלוחות זו עלות גבוהה והתעסקות בתוך הבית, אבל בסוף יש לך חדר כמו ממ"ד בתוך הבית. ויציקת ממ"ד בחוץ נותנת מרחב מוגן עצמאי ועוד חדר. כל אחד יבחר לפי הנסיבות שלו, התקציב שלו והזמן שיש לו.
הגישה הזו, של להתאים את הפתרון לאנשים ולא להפך, היא בדיוק מה שמלווה אותי בכל בית פרטי שאני מתכננת. גם כשמדובר במיגון ולא בעיצוב, התכנון מתחיל בהקשבה.
ומה לגבי משרדים
בבנייני משרדים יש ממ"ק, מרחב מוגן קומתי, אבל בפועל הוא משויך לרוב לאחד הנכסים. כשאני מקבלת נכס לתכנון, מבקשים ממני לתכנן בתוכו, וברור שלא מאפשרים לי לתכנן שם מטבח. כל מה שנמצא בתוך ממ"ק צריך להיות אפשרי לפינוי בזמן מלחמה, והוא צריך להיות פתוח לכל עובדי הקומה.
מה שקורה היום הוא שמשרדים שלוקחים את הממ"ק מכניסים אליו ארכיונים, והדלת פשוט לא פתוחה ולא מאפשרת גישה. אני חושבת שבשיווק של נכסים חדשים הממ"ק יישמר כמרחב מוגן, ולא יהיה נכס של אף אחד מהדיירים באף קומה. זו נקודה שאני מקפידה עליה בתכנון משרדים, כי היא נוגעת לבטיחות של אנשים ולא רק לחלוקת מטרים.
למה זה חשוב לי
אני מאמינה שתכנון טוב הוא קודם כל תכנון שמשרת את האנשים שחיים בחלל. בדרך כלל זה מתבטא בזרימה, באור ובחומר. לפעמים זה מתבטא בשאלה הרבה יותר בסיסית, של איפה המשפחה נמצאת כשנשמעת אזעקה. הידע הזה הוא חלק מהעבודה שלי, ואני שמחה לחלוק אותו עם מי שצריך אותו.