לא כל בית הוא בית ראשון. את הלופט הזה בתל אביב תכננתי עבור זוג בשנות הארבעים ושני ילדיהם, שמגורי הקבע שלהם בצפון הארץ. הדירה מיועדת לסופי שבוע ולחגים, ולעבודה באמצע השבוע. בית שני, אורבני, שצריך לעשות הרבה בזמן קצר. זו משימה מיוחדת, ורציתי להרחיב עליה.
בית שני מתפקד אחרת מבית ראשון
כשמתכננים דירת נופש, השאלות משתנות. זה לא בית שחיים בו כל יום, זה בית שמגיעים אליו כדי לנוח, לארח ולעבוד לסירוגין. הוא צריך להיות מיידי: להיכנס, ומיד להרגיש בחופשה, בלי התארגנות ובלי עומס.
לכן כבר בכניסה תכננתי מראה גדולה שמגדילה את החלל ומסתירה מאחוריה ארון. פתרון קטן, אבל בבית שמגיעים אליו לסוף שבוע, הסדר הזה הוא מה שמאפשר להתחיל להתרגע כבר בדלת. עיצוב טוב מתחיל בהקשבה, לא בחומר, וההקשבה כאן הייתה לאורח החיים המיוחד של דירת נופש.
חלל אחד שעושה הכל
בדירת נופש אין מקום לבזבוז. מיקסמתי את החלל כך שיענה על כל הצרכים בתוך חלל אחד מואר ופתוח. פתחתי מרפסת שהייתה סגורה, תכננתי פינת אוכל מרווחת ליד החלון, וסלון רחב שאפשר להסב בו בנוחות. הכל זורם, הכל מדבר זה עם זה. זו קוהרנטיות חללית, ובדירה קטנה היא מה שקובע אם מרגישים כלואים או חופשיים.
הסלון תוכנן לרביצה. ספת עור חומה ונוחה, שזלונג לישיבה קלילה, וספריית ענק שמתפרשת על קיר שלם, חלקה פתוח וחלקה סגור, ומשלבת בתוכה את הטלוויזיה ואת הספרים. כי גם בבית שני, ואולי במיוחד בו, רוצים מקום ששמח לשקוע בו.
מטבח קטן, בכוונה
המטבח קטן ופונקציונלי, ומיועד לארוחות קלילות ולא לבישול נרחב. זו לא התפשרות, זו התאמה. בדירת נופש לא מבשלים כמו בבית קבע, ולכן התכנון נגזר מהשימוש האמיתי. את עומקו המטבח מקבל מהצבע הכהה וממסגרות דקות סביב הדלתות, והקיר שמוביל ממנו לפינת האוכל נצבע בשחור-לוח, לכתיבה בגירים. פרט משחקי, שמתאים לבית של סוף שבוע.
אור שיודע להחליף מצב
הדבר שהכי חשוב בדירה שמשמשת גם למנוחה וגם לעבודה הוא שהיא תדע להחליף אופי. לכן שילבתי תאורה דינמית: פסי תאורה תעשייתיים לצד ספוטים על פסי צבירה. תאורה ממוקדת וחזקה בשעת עבודה באמצע השבוע, ותאורה רכה ומעומעמת כשמבלים עם המשפחה בסוף השבוע.
לאור יש השפעה ישירה על מצב הרוח, והוא חלק מהתכנון ולא תוספת בסוף. בדירה הזו הוא זה שמאפשר לאותו חלל בדיוק להרגיש כמו משרד ביום שלישי וכמו חופשה ביום שישי. זה בשבילי שקט בעיניים, גם כשהחלל עובד קשה.
חום בתוך שפה עירונית
האווירה בלופט היא של חלל עירוני מודרני, עם צבעוניות מונוכרומטית ונגיעות קלות של צבע. אבל דירת נופש חייבת גם חום, אחרת היא מרגישה כמו חדר במלון. לכן חדר השינה של ההורים חופה בפרקט עץ חמים, שמאזן את המינימליזם ומוסיף רכות.
גם בפרטים הקטנים חיפשתי את האיזון הזה. רצפת חדר הרחצה מורכבת משני סוגי שיש בשחור ולבן, בפריסת פישבון, והקירות בגימור מריחות בטון אפור. חומרים נצחיים שנשארים יפים לאורך זמן, וזה בדיוק העיצוב דירות יוקרה שאני אוהבת: לא ראוותנות, אלא עומק.
מה שדירת הנופש הזו מלמדת
בית שני הוא הזדמנות לתכנון מזוקק. אין בו את כל הפונקציות של בית קבע, ולכן כל מה שיש בו חייב לעבוד. הלופט הזה מוכיח שאפשר לקבל בדירה קטנה בית שלם לסוף שבוע, מקום עבודה לאמצע השבוע, ותחושת חופשה אמיתית. את הגישה הזו אני מביאה גם ללקוחות שמחפשים מעצבת פנים בתל אביב, ולכל בית פרטי שאני מתכננת, בית ראשון או שני.
